''ותשנה קולן ותבכינה עוד ותישק ערפה לחמותה ורות דבקה בה'' (מגילת רות, א', י''ד).שלוש נשים. אחת מבוגרת, נעמי. והשתיים האחרות, רות וערפה, צעירות.נעמי מחליטה לשוב אל בית לחם לאחר מות אישה ובניה. היא מנסה לשכנע את כלותיה האלמנות, רות וערפה לשוב, כל אחת אל בית אמה במואב.
ערפה משתכנעת. רות לא.רות יודעת שהיא רוצה משהו אחר. היא אינה רוצה להאחז בקיים או במוכר.היא רוצה ליצור לעצמה חיים אחרים.
יש לה יכולת ללכת אל עתיד לא ידוע, לחיות בתרבות ושפה אחרת. להיות זרה.ובמקום הזה 'מגילת רות' יכולה לפתוח לנו פתח לחשיבה: על היכולת שלנו להרפות ממצב קיים, לצאת למסע אל מקום לא נודע, לקחת את הרגשת הזרות כהזדמנות לשינוי. לעיתים קטן, לעיתים רק בחשיבה. שתי נשים , שתי דרכים. חיים אחרים.