|
חוויות מטורניר כדורשת – חנוכה 2010 \ מיכל בן הגיא, קפטנית
בשבת האחרונה, אחרי הצהרים, יצאנו 8 שחקניות של קבוצת "פורום נשים ראש העין", לטורניר חנוכה של המועדון הישראלי לכדורשת נשים. יחד איתנו ייצגה את ראש העין קבוצה מעורבת של שחקניות מ"אפק" ומ"גוונים". בטורניר השתתפו 12 קבוצות מערים שונות, האהבה למשחק הכדורשת משותפת לכולנו.
האולם בכפר סבא מדהים, שחקניות בחולצות קבוצתיות בצבעים רבים נוהרות למקום, אוירה טעונת התרגשות. מתחילים חימום, מסביבנו נשים רצות, עושות כפיפות סמיכה, זורקות כדורים, מנחיתות. התקוות שבנינו הולכות ונמוגות כשאנחנו רואות את הרצינות בה עובדות הקבוצות האחרות. בשבועיים האחרונים התאמנו באינטנסיביות והרגשנו שיש לנו סיכוי טוב, אבל לאור הצגות התכלית שהפגינו חלק מהקבוצות בחימום אבד לנו קצת הבטחון. החלטנו שאנחנו עושות את הטוב ביותר ומה שיהיה – יהיה.
הטורניר מתחיל בשלב הבתים, הקבוצה שתסיים במקום הראשון בבית תתחרה מול המנצחות של הבתים האחרים, כך מקום שני, שלישי ורביעי. קול בוגדני קטן לוחש שאולי כדאי להגיע למקום שני ולא להיות "בשר תותחים" מול הקבוצות החזקות. אנחנו לא נשמעות לו ומחליטות לתת את המקסימום. אנחנו פותחות במשחק הראשון בבית נגד קבוצה מהרצליה. מרגע שעלינו למגרש המתח נעלם, כל מה שחשוב הוא הכדור, אחרי כמה נקודות ברצף אנחנו נכנסות לקצב הרגיל שלנו, מסירות מהירות, הצלות והנחתות, התוצאה לא מאחרת לבוא, ניצחון מהיר ביתרון גדול. ירדנו למנוחה שלאחריה עלינו שוב מול הקבוצה החזקה בבית שלנו. הפעם קרב אמיתי, בהתחלה עשינו טעויות אבל אנחנו לא קבוצה שמוותרת בקלות, ואחרי קרב צמוד ומורט עצבים הצלחנו להשיג ניצחון שני. המשחק מול הקבוצה השלישית היה עצוב והסתיים בנצחון שלישי שלנו בהפרש עצום.
בשלב הזה הרגשנו שנצחון נראה אפשרי, אך גם התקווה הזו נופצה כשצפינו בשתי המתחרות שלנו, אין ספק יריבות אמיתיות. אנחנו מעודדות אחת את השניה, אלי נפתלי המאמן שלנו חוזר ואומר שאנחנו סתם נבהלות ושאנחנו מסוגלות לנצח. כשהגיע תורנו לעלות שוב למגרש התייצבנו מול הקבוצה החזקה ביותר בטורניר, ולמרות החששות עלינו למגרש כאלופות, בידיעה שאנחנו לא פחות טובות. ואכן המשחק מתנהל צמוד ומותח, פעם הן מובילות ופעם אנחנו, מי שתנצח כאן תזכה במקום הראשון... נקודות אחרונות במשחק ואנחנו מובילות בהפרש של נקודה. הן מצליחות להשוות, וכך נקודה לנו, נקודה להן, עוד אחת ועוד אחת, הניצחון נראה בהישג יד, אבל שתי טעויות שלנו ברצף והכל נגמר - הן מנצחות ולוקחות את המקום הראשון. למרות ההפסד ידענו שעשינו את הכי טוב שיכולנו, גרמנו להן לעבוד קשה מאד על הנצחון, ובאותה מידה זה היה יכול להגמר בנצחוננו.
יצאנו מהטורניר מחוזקות. למרות שאנחנו קבוצה חובבנית שמתאמנת בעיקר בשביל הכיף והביחד, החיבור בין השחקניות, הכבוד והפרגון שאנחנו נותנות אחת לשניה ובעיקר אהבת המשחק, הם הכח המניע שלנו.
אני מזמינה כל אחת ואחת לבוא ולהתנסות בחוויה מעצימה של משחק קבוצתי, לא תובעני מדי, אבל מספק כמו שרק משחק כדור קבוצתי יכול להיות. תנו לעצמכן מתנה ותנסו, אולי גם אתן תתמכרו כמו כל אחת מהשחקניות בקבוצה שלנו, קבוצת "פורום נשים" ובקבוצות "אפק" ו"גוונים".
חוויות מטורניר כדורשת – חנוכה 2010
בשבת האחרונה, אחרי הצהרים, יצאנו 8 שחקניות של קבוצת "פורום נשים ראש העין", לטורניר חנוכה של המועדון הישראלי לכדורשת נשים. יחד איתנו ייצגה את ראש העין קבוצה מעורבת של שחקניות מ"אפק" ומ"גוונים". בטורניר השתתפו 12 קבוצות מערים שונות, האהבה למשחק הכדורשת משותפת לכולנו.
האולם בכפר סבא מדהים, שחקניות בחולצות קבוצתיות בצבעים רבים נוהרות למקום, אוירה טעונת התרגשות. מתחילים חימום, מסביבנו נשים רצות, עושות כפיפות סמיכה, זורקות כדורים, מנחיתות. התקוות שבנינו הולכות ונמוגות כשאנחנו רואות את הרצינות בה עובדות הקבוצות האחרות. בשבועיים האחרונים התאמנו באינטנסיביות והרגשנו שיש לנו סיכוי טוב, אבל לאור הצגות התכלית שהפגינו חלק מהקבוצות בחימום אבד לנו קצת הבטחון. החלטנו שאנחנו עושות את הטוב ביותר ומה שיהיה – יהיה.
הטורניר מתחיל בשלב הבתים, הקבוצה שתסיים במקום הראשון בבית תתחרה מול המנצחות של הבתים האחרים, כך מקום שני, שלישי ורביעי. קול בוגדני קטן לוחש שאולי כדאי להגיע למקום שני ולא להיות "בשר תותחים" מול הקבוצות החזקות. אנחנו לא נשמעות לו ומחליטות לתת את המקסימום. אנחנו פותחות במשחק הראשון בבית נגד קבוצה מהרצליה. מרגע שעלינו למגרש המתח נעלם, כל מה שחשוב הוא הכדור, אחרי כמה נקודות ברצף אנחנו נכנסות לקצב הרגיל שלנו, מסירות מהירות, הצלות והנחתות, התוצאה לא מאחרת לבוא, ניצחון מהיר ביתרון גדול. ירדנו למנוחה שלאחריה עלינו שוב מול הקבוצה החזקה בבית שלנו. הפעם קרב אמיתי, בהתחלה עשינו טעויות אבל אנחנו לא קבוצה שמוותרת בקלות, ואחרי קרב צמוד ומורט עצבים הצלחנו להשיג ניצחון שני. המשחק מול הקבוצה השלישית היה עצוב והסתיים בנצחון שלישי שלנו בהפרש עצום.
בשלב הזה הרגשנו שנצחון נראה אפשרי, אך גם התקווה הזו נופצה כשצפינו בשתי המתחרות שלנו, אין ספק יריבות אמיתיות. אנחנו מעודדות אחת את השניה, אלי נפתלי המאמן שלנו חוזר ואומר שאנחנו סתם נבהלות ושאנחנו מסוגלות לנצח. כשהגיע תורנו לעלות שוב למגרש התייצבנו מול הקבוצה החזקה ביותר בטורניר, ולמרות החששות עלינו למגרש כאלופות, בידיעה שאנחנו לא פחות טובות. ואכן המשחק מתנהל צמוד ומותח, פעם הן מובילות ופעם אנחנו, מי שתנצח כאן תזכה במקום הראשון... נקודות אחרונות במשחק ואנחנו מובילות בהפרש של נקודה. הן מצליחות להשוות, וכך נקודה לנו, נקודה להן, עוד אחת ועוד אחת, הניצחון נראה בהישג יד, אבל שתי טעויות שלנו ברצף והכל נגמר - הן מנצחות ולוקחות את המקום הראשון. למרות ההפסד ידענו שעשינו את הכי טוב שיכולנו, גרמנו להן לעבוד קשה מאד על הנצחון, ובאותה מידה זה היה יכול להגמר בנצחוננו.
יצאנו מהטורניר מחוזקות. למרות שאנחנו קבוצה חובבנית שמתאמנת בעיקר בשביל הכיף והביחד, החיבור בין השחקניות, הכבוד והפרגון שאנחנו נותנות אחת לשניה ובעיקר אהבת המשחק, הם הכח המניע שלנו.
אני מזמינה כל אחת ואחת לבוא ולהתנסות בחוויה מעצימה של משחק קבוצתי, לא תובעני מדי, אבל מספק כמו שרק משחק כדור קבוצתי יכול להיות. תנו לעצמכן מתנה ותנסו, אולי גם אתן תתמכרו כמו כל אחת מהשחקניות בקבוצה שלנו, קבוצת "פורום נשים" ובקבוצות "אפק" ו"גוונים".
|
.jpg?id=7670085)
.jpg?id=7725068)
