אכן זה היה מסע מרתק בין אגדה למציאות, בין חזון לתמימות.
מיכל ששון המדריכה, הובילה אותנו למסע בעקבות סיפורם של קבוצת יהודים,
ונחישותם להחיות את האדמה למרות הקשיים וההתמודדויות .
המציאות שוב הוכיחה שהיא עולה על כל דמיון: סיפורי ההיסטוריה של המקום שזורים
במעשי ריגול, אהבה, מרידה ומסירות.
סיפורן של 60 משפחות מרומניה שעלו לפלשתינה למושבה זיכרון יעקב.
שמענו על הסיבות, החלומות והקשיים, שליוו את הקמת המושבה, ועל דמותה של האישה
בעליה זו וכן בסיפורן של המחתרת עברית ראשונה –מחתרת ניל"י וסיפורה של שרה אהרונסון.
לסיום, הנעימה לנו את זמננו הנגנית עדינה הרעוז במיני קונצרט
לפסנתר ולנבל בחצר איכרים של הרשקוביץ.
דגנית כהן שהשתתפה בסיור כתבה:"אין לי מילים להודות לפורום נשים ראש העין
על הסיורים המהנים והמענינים, בפרט על הסיור שנערך בזכרון יעקב המושבה.
הסיור היה מענין בצורה יוצאת מהכלל הן בזכות המדריכה הנפלאה אשר היתה
בקיאה בחומר בצורה מופלאה. הצורה שהגישה את הסיפורים המרתקים על המושבה,
על מחתרת נילי וכל השאר. הדובדבן היה הסיום המוסיקלי בנגינת הנבל, הפסנתר ושאר הכלים.
קבלת הפנים החמה לה זכינו והתקבלנו מבן המושבה דור ההמשך.
למארגנות בפורום מילה אחת יישר כח! ונקוה שגם הסיורים הבאים יהיו מתוכננים
ומענינים לא פחות. כל הכבוד".
ומוריה שמיר כתבה: "הטיול לזכרון שנערך בחמישי האחרון,
היה לבושתי הרבה - הראשון בו השתתפתי השנה, ויש לי טעם של עוד, עוד המון,
אבל מה לעשות ורק דונה גרציה עוד מחכה לי, השנה, ואח'כ, נראה..
הזיכרון החזק והנעים ביותר שנותר בי היה החברותא והצהלולים של כל הבנות,
גם כשהכסאות עקומים, גם כשהמזגן נוטף.
לא נשברים - צוחקים ומצחיקים, בזמן ההמתנה* הלא קצר בכלל,
משרים אוירה של "היי, הכל בסדר, שום דבר לא ישבור אותנו".
הסיור בזכרון יעקב היה עשיר, ומלא חוויות מכל הסוגים, גם "תיאטרון רחוב", גם קונצרט אלוהי לנבל,
וגם התחברות בין נשים אלו לאחרות,
היתה אנרגיה אחרת, טובה,אולי בגלל שהיינו רק נשים ?? זה מה שקורה לנשים
כ"שמוציאים אותן ביום חמישי מהסירים,"
לכתפי זכרון יעקב כמו שכבר יש טעם של עוד, ואל תחליפו לנו לא את אורלי,
ולא את המדריכה הנפלאה שהעשירה אותנו כל כך .
ולא התעייפה, יישר כוח לכל העושות במלאכה, לרווחת כולנו.
ואני בטוחה שאני משמיעה את קולן של רבות רבות שהרגישו ונהנו
כמוני.
.jpg?id=7670085)
.jpg?id=7725068)
